שלופה נ' איגמה ניהול ומסחר בע"מ

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בעכו (השופטת שושנה פיינסוד –כהן), לפיה קיבלה את בקשת המשיבה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר, אשר ניתן לאחר שהמבקשת לא הגישה תצהיר מטעמה, בהתאם להחלטת הרשם מיום 11.11.07, למרות אורכות שניתנו למרות התראה שבהעדר תצהיר תמחק התביעה, בתנאי של הפקדה בסך 2,000 ש"ח.

החלטתי לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור, כדלקמן –

המבקש נימק את ערעורו בכך שלא התקיימו שני התנאים לביטול פסק הדין שניתן בהעדר בנסיבות אלה – סיבה מוצדקת לאי עמידה בהחלטות בית המשפט, וסיכויי תביעה גבוהים, ועליו לאזן בין מחדלי המבקשת לשאיפה לדון ולברר המחלוקות לגופו של ענין. אף אחד מתנאים אלה לא התקיים.

המשיבה טענה בתשובתה 3 טענות:

1.המבקש מטעה את בית המשפט כאשר הוא טוען בבקשה שהתנאי לביטול היה הפקדה של הסכום לטובת המבקש או כהוצאות.

2.המבקש מטעה את בית המשפט כאשר הוא טוען בבקשה שההוצאות לא שולמו לו, כאשר הוחלט על הפקדה והסכום הופקד.

3.מדובר בהחלטה דיונית הקובעת את המשך הדיון ועל כן אין לשנותה בבקשה לרשות ערעור.

טענת התשובה הראשונה אינה רלבנטית, משום שלא נטען בשום מקום בבקשה לרשות ערעור שבית המשפט התנה את הביטול בהפקדת הסכום לטובת המבקש. טענת התשובה השניה אינה רלבנטית, משום שלא נטען בבקשה לרשות ערעור שסכום ההוצאות לא שולם. אגב, לפי הראיה שצירפה המשיבה, הסכום הופקד לאחר הגשת הבקשה.

השופטת קמא קבעה בהחלטתה, ובצדק, שלאורך כל ההליך הפגינה המשיבה זלזול בהליך השיפוטי, וכי יש לשקול במצטבר את שני השיקולים, וכי כאשר בקשת הביטול מצביעה על סיכוי לזכות במשפט, יש לאפשר דיון בתביעה לגופה. היא אפילו החליטה בסעיף 8 להחלטתה כי בחינת טענות הצדדים מביאה להחלטה לדחות את הבקשה לביטול. משום מה, ללא נימוק נוסף, החליטה בסוף החלטתה לקבל את הבקשה שקודם אמרה שיש לדחותה.

המשיבה הצטוותה מאז נובמבר 2007 להגיב לטענת המבקש שהמשיבה אינה אוחזת כשורה, וכי קיבלה את השיק לאחר שחזר כבלתי נפרע, לאחר שהתמורה בגינו נכשלה. גם בתצהיר שהגישה המשיבה בתמיכה לבקשה לביטול פסק הדין, לא נתנה תגובתה לטענות המבקש, כפי שגם קבעה השופטת המלומדת. הנימוק היחיד שבגללו נעתרה השופטת לבקשה לביטול הוא שיכולה המשיבה לתת תשובה לכך במסגרת תצהיר העדות הראשית מטעמה. בכך טעתה השופטת, שכן התצהיר שצורף לבקשה היה תצהיר עדות ראשית, הוא התצהיר שאינו נותן כל תשובה לטענות המשיב בדבר מעמדה של המשיבה בשיק. אציין, כי גם היום בתשובתה לבקשה, לא הסבירה המשיבה מה מעמדה בשיק, ורק דיברה בלשון של "אפילו אם היא אוחזת בעד ערך". כדי להיות אוחזת בעד ערך במקום שמוכחש מתן הערך והמשיבה הצטוותה להוכיח זאת, היה עליה לפרט איך ומתי קיבלה ערך שיעשה אותה לאוחזת בעד ערך, אבל המשיבה פטרה עצמה מהיענות.

אני דוחה את הטענה שמדובר בהחלטה דיונית. החלוטה דיונית היא החלטה המדירה את דרך הדיון, כמו זו שניתנה לאחר מכן, בדבר הגשת ראיות. החלטה המבטלת פסק דין אינה החלטה דיונית. לפיכך, מוצדק להתערב בהחלטה שהיא שגוייה מבחינת נימוקיה ודרך יישום המבחנים בפסיקה בסוף ההחלטה, להבדיל מאשר באמצעה.

על אף האמור, לפי הכללים שנקבעו בפ"ד ששון נ' קדמה, תוך שקילת העוול וההוצאות למבקש כנגד תיקון הפגם שנפל במעשי המשיבה, יתבטל פסק הדין כנגד סכום הוצאות למבקש, ה גבוה יותר מזה שנקבע על ידי השופטת.

לפיכך, אני מקבל את הערעור, מבטל את החלטת השופטת, וקובע כי פסק הדין שניתן בהעדר יבוטל, אם וקובע כי פסק הדין מיום 10.1.08 יתבטל, אם המשיבה תשלם למבקש, בנוסף על הפיקדון שהפקידה, הוצאות משפט בסך 5,000 ₪, ללא קשר לתוצאות בהליך העיקרי, בתוך 21 יום מהיום. אם לא ישולם סכום ההוצאות עד המועד האמור, ישאר פסק הדין מיום 10.1.08 על כנו. המשיבה תשלם למבקש הוצאות בקשה זו בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. הפקדון, ככל שהופקד, יושב למבקש.

ניתנה היום, ט"ו אייר תש"ע, 29 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: